• סיפורים עם השמש

    אלמנטי הצללה כמחוללי עיצוב


    בחזית התכנון האדריכלי עומדות שתי מגמות שמשלימות זו את זו: מצד אחד אפשר למצוא את התכנון הירוק, שדואג שהבניינים ישתלבו טוב בסביבתם ויקדמו ערכים של איכות סביבה, ומהצד השני, ארגונים אמריקאים כמו Welcoa וה- International Well Bulding Institute דואגים לרווחתם הפיזית והנפשית של העובדים, שכן לא פחות משהבניין משפיע על הסביבה בה הוא נטוע, הוא משפיע על העובדים שמבלים בו את זמנם יום יום. ארגונים אלה מצביעים על שבעה גורמים שאותם יש לקחת בחשבון בתהליך התכנון: אוויר, מים, תזונה, אור, כושר, נוחות ונפש האדם.

    ככל שזה נוגע לתכנון אדריכלי, אנחנו באורבך הלוי רואים במרכיב התאורה פקטור מהותי ומכריע בתהליך התכנון, ועושים את המקסימום כדי להכניס לכל מבנה כמה שיותר אור טבעי בצורה מבוקרת.

  • תאורה טבעית טובה היא כמובן נעימה יותר לעין וחוסכת בהוצאות חשמל מיותרות, אך מעטים יודעים עד כמה היא משפיעה על הרווחה הגופנית והנפשית של העובדים. כחלק ממנגנון השעון הביולוגי, כולנו מצויידים בשעון הצירקדי המכתיב את הפרשת הורמון השינה מלטונין בערב. את האות להפרשת המלטונין מקבל הגוף ממצב התאורה הטבעי. באור שמש מלא משחרר הגוף סרוטונין, ההורמון האחראי על מצב רוח טוב. בשעות הערב לעומת זאת, כשטמפרטורת הצבע של האור יורדת מ-6000 מעלות קלווין, והאור הלבן הבוהק מתחלף באור אדמדם ורך בטמפרטורת אור של כ-2000 מעלות קלווין, הגוף משחרר מלטונין ומתחיל להתרגע ולהתכונן ללילה ולשינה ערבה. עובדים שלא נחשפים לאור טבעי ונמצאים בתאורה מלאכותית ברוב שעות היום, חשופים לסכנה של הפרעות בשינה, ואף עלולים לפתח בעיות נפשיות שונות.

    לאורך השנים למדנו בדרך הארוכה והקשה כיצד לספק הצללה אופטימלית למבנה, כדי למתן את השמש המזרח תיכונית, אך עדיין לאפשר למשתמשים במבנה ליהנות מכמה שיותר אור טבעי. ככל שלמדנו יותר, האלמנטים שמשמשים להצללה הפכו לחלק אינטגרלי מהעיצוב, ואינם רק הערת אגב או צורך טכני, כי אם מחוללי עיצוב בפני עצמם.

  • מקרי מבחן


    בניין ברקת 2 – מהבניין הזה, בו משרדנו יושב כיום, למדנו לקח חשוב. המחשבה להכניס כמה שיותר אור טבעי למבנה הובילה לבחירה בקיר מסך לאורך חזיתות המבנה. לצערנו, בחזית המזרחית נחשפו המשרדים לאור חזק מדי, וכך יוצא שבמרבית היום החלונות הגדולים מכוסים בתריסי גלילה.

    בניין מטרומול – את הלקח מבניין ברקת יישמנו על מגדל מטרומול, בצורת פתרון פאסיבי ואקלימי. קיר המסך פונה הפעם לכיוון צפון וכך חודר למבנה אור טבעי רך ולא ישיר. בחזיתות האחרות ישנם חלונות קטנים שקועים שמאפשרים לאור לחדור באופן מבוקר.

  • מחוללי עיצוב


    בניין ויסוצקי – את ההשראה לרפפות העץ שמספקות את ההצללה לבניין לקחנו מארגזי העץ העתיקים בהן היו מאחסנים ומייבאים תה בימים עברו.

  • דלתא גליל - המבנה הראשי מתוכנן כארבעה סלילי חוטים שמונחים אחד על השני. במרכזו כיפה שקופה שמאפשרת לאור טבעי ורך לחדור לפנים המבנה. בתכנון המקורי, רפפות בעלות פרופיל מלבני, צבועות בגרדיאנט הנע מירוק לשחור היו אמורות לעטוף את חוץ המבנה, ולווסת את כמות האור הנכנסת אליו. בפועל, כשבאנו לבחון את ההצללה גילינו שמתוך החדרים, הרפפות בעלות הפרופיל המלבני בולטות מאוד, ומשוות תחושה שהחדר נמצא מאחורי סורג. לבסוף נבחרו רפפות בהירות בעלות פרופיל כנף - שעוביו דק יותר בקצוות -  כך שהן כמעט בלתי נראות כשמביטים מהחלון החוצה אל הנוף.

    מבחינה עיצובית, רפפות ההצללה מאזכרות את החוטים שעל הסלילים, ואת הקווים העגולים המופיעים גם בתוך המבנה.

  • מימין: התכנון המקורי עם הגרדיאנט, משמאל: נסיון עם הרפפות הצבעוניות

  • מימין: שימו לב לכתם האור בחלון שבו עוד לא מותקנות רפפות ההצללה. משמאל: חלונות מוצלים ופתוחים לנוף

  • מימין: אור טבעי נכנס למבנה מהכיפה הגיאומטרית השקופה. משמאל: הרפפות מאזכרות את חוטי הסלילים.

  • כנרת זמורה דביר – חזית של ספרייה עליה מונחים בערבובייה כותרים בצבעים שונים הייתה ההשראה לעיצוב הקמפוס של כנרת זמורה דביר. רפפות ההצללה בעלות פרופיל כנף מקיפות את המבנה ומהדהדות את מדפי הספרייה.