• בטון

    בטון כחומר הוא מופלא בעיני, ותמיד ריתק וסיקרן אותי. העניין שלי בחומר נובע ממקומו הייחודי ביישומה של התאוריה האדריכלית המודרנית ובפרקטיקה של הבנייה, אותם אנסה לפענח בסדרת המאמרים הבאה.


    מאת אורי רותם


    התחלתי את הפרויקט הזה בעקיפין, כלומר ב-2003 התבקשתי לכתוב מאמר קצר לספר אודות הקמת הקמפוס החדש של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. הקמפוס הוא דוגמה ממשית, עכשווית ונהדרת למבנה מבטון אדריכלי יצוק במקום שתוכנן על ידי האדריכלית המוערכת עדה כרמי-מלמד. בתפקידי כאדריכל הפרויקט במשרד עדה כרמי-מלמד אדריכלים, ולאחר מכן שלוש שנים נוספות כמנהל הפרויקט, התבקשתי לשתף מניסיוני על ידי כתיבת מאמר על תהליך התכנון ותהליך הבנייה בדגש על בטון חשוף אדריכלי. הספר לבסוף לא יצא לאור והטיוטה נזנחה בצד.


    בטון כחומר הוא מופלא בעיני, ותמיד ריתק וסיקרן אותי. לכן בשנת 2013 חזרתי לאותה טיוטה בניסיון להשתמש בה כבסיס למאמר על בטון, כשהאוניברסיטה הפתוחה משמשת כדוגמה. התחלתי לחקור את נושא היישומים בבטון, מה שהוביל אותי לבחינה מחדש של הבנותיי לגבי השימושים הטכניים של החומר. חשוב מכך, התוודעתי בצורה מעמיקה יותר לתיאוריות ולתפישות העולם האדריכליות מאחורי השימוש בחומר והשפעתן על אדריכלות במאה העשרים. בדיעבד נוכחתי  שהיה לי המזל לעבוד עם שלושה אדריכלים ענקים בתחומם שהשתמשו בבטון ככוח מניע לחשיבה האדריכלית עבור פרויקטים שבנו  - עדה כרמי-מלמד, אסף גוטסמן ומשה ספדי. העניין והסקרנות שלי בבטון נובעת ממקומו הייחודי ביישומה של תאוריה אדריכלית מודרנית ובפרקטיקה של הבנייה, אותם אנסה לפענח בסדרת המאמרים הבאה.

  • בטון כחומר הוא פלסטי, פשוט לעבודה ובעל שימושים רבים. תכונות אלו בשילוב של קונסטרוקציה גלויה, גמר חשוף ותהליך היציקה שמוצג כחלק מעיצוב, מבדל אותו מכל חומרי הבנייה האחרים.


    אדריכלים שהתמסרו לשימוש בתכונות ועקרונות תכנוניים אלו יצרו כיווני חשיבה פורצי דרך לתכנון מבנים החשובים ביותר בתולדות האדריכלות, מבנים שהאיכויות המרחביות שלהם מתחו את גבולות החלל ובחנו מחדש את תפיסת המרחב, החומריות וכוח המשיכה.


    כדוגמת כוחה האסתטי של הקשת המתבטא בפשטות הסכמה הקונסטרוקטיבית והחומרית, כך חומריות הבטון ויכולתו לקבל כל צורה פלסטית הופך אותו לחומר אידאלי עבור אותם אדריכלים אגדיים ששמו לעצמם למטרה לבחון מחדש את האדריכלות באספקטים של צורה (form) ,שיטות עבודה וחומריות. ממד נוסף הוא איכות האור הטבעי החודר לחלל אדריכלי. יצירת איזון והרמוניה דרך שינוי הדרגתי של האור בהתאם לשימוש בחלל, היה תמיד שאיפתם של אדריכלים לאורך הדורות. האווירה בחלל נוצרת על ידי משתנים כמותיים כמו עוצמת האור, כיווניות וצבע בעוד איכות האווירה בחלל שואבת ממקום של רגש, רוחניות והשתקפות על ידי שבירת קרני האור.


    מבנים אייקוניים אלה נולדו מתוך שילוב של הפנמה עמוקה של עקרונות תכנון ושיטות בנייה הדרושים ליצירת חללים מרהיבים, והבנת התובנות והתגובות האנושיות, הרגשיות לאותם חללים המושגות על ידי שליטה מוחלטת בפרופורציות, בחומר וחשוב מכל באור שהופך את האובייקט הסטטי לחלל דינמי ומעורר השראה.


    הבטון ידוע בשמות ושימושים רבים:Ferro, in situ, architectural concrete, poured in place, beton brut.


    במאמרים הבאים אני מתייחס לשימוש המודרני במושג בטון מזוין. התפתחותו של הבטון מזוין - חומר מעשה ידי אדם - והאופן שבו הוא בא לידי שימוש באדריכלות מודרנית של המאה העשרים,  בתיאוריה ובבניינים עצמם הוא החשוב בעיניי. הקשר הממשי והשימושים בתכונות של בטון מזוין על כל מאפייניו כגון קונסטרוקציה/ שלד (Structure), צורה פלסטית Form)) וגמר (Finish) הם הבסיס למחקר זה.


    הפרקים זמינים לקריאה באנגלית. אל הגרסה האנגלית