מתחם יצחק שדה

שכונת רמת ורבר עברה התחדשות עירונית משמעותית בשני שלבי תכנון נפרדים. בשנות הארבעים והחמישים, עם הגעתם של קרוב למיליון פליטים לישראל, יחד עם לחצי נדל"ן גוברים, הובילו לתקופה קריטית של שינוי עירוני. כדי להתמודד עם המחסור בדיור בר השגה בפתח תקווה, משרד השיכון אימץ את מודל הבנייה הגרמני של שיכוני בלוקים כמודל הבסיסי לדיור. פתרון דיור זה, בר-קיימא, גמיש ובר השגה, אפשר את רמות הצפיפות העירונית הנדרשות, כאשר כל בלוק כלל שלוש קומות של 24 יחידות דיור (בגודל שנע בין 40-67 מ"ר). הסגנון האדריכלי הברוטליסטי שילב גם גינות ומרחבים משותפים, תוך דגש על אינטראקציה אנושית.

במהלך 70 השנים האחרונות, העיר פתח תקווה התפתחה משמעותית מבחינת שוק הדיור ואיכות החיים. אולם, עם גידול האוכלוסייה והגדלת שטח הדירות הממוצע ל-95 מ"ר, עלתה הצפיפות בדיור. כמענה לכך, פרויקט הפיתוח ברחוב יצחק שדה מציע גישה חדשנית של "מגורים אנכיים" בשלוש רמות - הרמה המסחרית בקומת הקרקע מעודדת פעילות הולכי רגל ואינטגרציה עם הרשת העירונית המקומית, בעוד ששתי הרמות העליונות מכילות היררכיה של תמהיל יחידות דיור. הבלוק ההיקפי בן 4-5 הקומות מכיל יחידות קטנות יותר (65-78 מ"ר), בעוד שחמשת המגדלים בני 24 הקומות מכילים יחידות גדולות יותר (72-100 מ"ר). התוכנית משלבת בין המורשת העירונית של השכונה לבין יתרונות המגורים המודרניים, תוך התחשבות במגמות הצמיחה עד 2040.