Lightricks

פרויקט בשיתוף EN סטודיו צוות העיצוב אורבך הלוי: אורי הלוי, הילה רוזנברג, לימור קרסו EN סטודיו: ערן נעים, אבי בן סימון, מיכאל וולובץ, סמדר רוטשילד

מתוך תפיסה זו גובש הקונספט התכנוני לקמפוס לייטריקס בירושלים: מרחב עבודה שאינו עוד סביבת משרדים גנרית, אלא חוויה מרובדת של מפגש, תנועה, ריכוז, השראה וקהילה. הקמפוס תוכנן כמרחב שמאפשר לאנשים לחוות רגעי חד־קרן קטנים בתוך שגרת העבודה, דרך אדריכלות שמכירה בכוחם של רגעים, מפגשים וזרימה טבעית.

התכנון שובר את מודל ה־One Size Fits All  וממיר אותו במערכת של "שכונות עבודה" איים של פוקוס, מפגש, למידה, רוגע וחידוש אנרגיה, השזורים זה בזה ומאפשרים גמישות תפקודית וזרימה יומיומית מגוונת. סביבת העבודה מדמה חוויות מוכרות מחיי העיר והבית: האנרגיה של בית קפה שכונתי, השקט של ספרייה, והפרטיות של המרחב האינטימי. מודל ה־Yard Planning  מאפשר עבודה היברידית, תנועה דינמית בין צוותים ומצבים מנטליים משתנים לאורך היום.

במרכז הקמפוס מוקמו מרחבי הליבה הקהילתיים:  מרחב "ספרייה" חצי סגור המעודדת מפגשי “דרופ־אין”, מתחמי Project Yard לצוותים בתנועה, חללי Focus לעבודה עמוקה, אזורי Open‑Air Meeting לפגישות רבות משתתפים, Work Café לדיון פתוח ובלתי פורמלי, מתחמי Wellbeing לטעינה והתכנסות, ו־Social Lounge המחזק את החיבור בין אנשים, רעיונות וחדשנות.

מהלך זה הפך את שעת האוכל מחוויית עומס ותור לחוויית זרימה, בחירה ושיטוט. במקום מוקד אחד - רשת של מוקדים. פחות צפיפות, פחות המתנה, יותר תנועה, יותר מפגשים אקראיים, ויותר זמן לעבודה, שיחה וקהילה.

כזו שמכילה את המורכבות האנושית, מעודדת יצירתיות, מחזקת קהילה, ומאפשרת לארגון לצמוח מתוך זרימה טבעית, חיבורים אנושיים ורגעים חד־פעמיים של השראה.